אף אחד לא מופתע מזה יותר ממני, אבל החלטתי שבגילי המתקדם אני צריכה לנסות את העניין לפחות פעם אחת. אז כן, דה דיד איז דאן - נרשמתי לאתר הכרויות. הרגשתי מאוד אמיצה ובוגרת וגם קצת משקשקת מבפנים. מה אם אף אחד לא יתחיל איתי? (על משקל ‘אף אחד לא אוהב אותי’). לא עברה שעה (אולי שלוש) וכבר התחיל לדבר איתי מישהו שאני יודעת שהוא חבר של חברים. כמעט חטפתי שבץ. באיזה מדינה קטנה וביצתית אנחנו חיים? כבר הייתי בדרך למחוק את הכרטיס אבל נזכרתי בסיבה שנרשמתי מראש, אז נשמתי עמוק, ניסיתי להיזכר שאני יצור רגוע מטבעי, ונתתי לזה עוד צ’אנס.
העניין הוא שאני אומרת שאני רוצה מישהו, ואפילו די מתלוננת שאין לי אף אחד, אבל כשזה מגיע למציאות, כל מי שמתקרב אלי אפילו קצת אני מיד מחפשת מה לא בסדר בו ונפטרת ממנו כמה שיותר מהר. אני לא יודעת מתי הפסקתי לחבב בנים (דווקא כשהם לא מתחילים איתי הם מאוד חביבים. מוזר), או מתי נדפק לי השכל בצורה שלא מאפשרת לי לרצות אף אחד, אבל משהו בהחלט התקלקל בשנים האחרונות. איך פעם הייתי פוגשת אנשים שממש רציתי? לא ברור, אבל זה לא קרה כבר המון זמן.
אבל לא משנה מאיפה מגיעות הבעיות הנפשיות שלי, הרי גם ככה אין לי כסף וסבלנות לפתור אותן. אז במקום זה החלטתי לעשות משהו יעיל אחר ולהירשם לאתר. וגם הכרזתי רשמית שאני חייבת לצאת עם כל בחור שרוצה ושעומד בסטנדרטים מינימליים. נתחיל בלצאת לדייט ראשון ואח”כ נראה אם אני באמת לא סובלת את הבנאדם. זה קצת קשור למה שחשבתי אז, שאם האינסטינקטים שלי לא עובדים בעצמם אני איאלץ להסתדר בלעדיהם. וזה לא שאני אעשה את זה בכוח ולא איהנה לרגע רק כדי לזרוק אותם בסוף הערב. אני צריכה להיות אופטימית, וכהוכחה - אני אוריד שערות לפני כל דייט, לכל מקרה.
ובינתיים אני תוהה למה פונים אלי אנשים שגרים בהודו או באיטליה. כל בחורה, גם בלי תמונה או פרופיל באנגלית, היא דבר ששווה לדבר איתו? ואחרי כמה משפטי פתיחה הם כבר שואלים אם אני אשקול להגר לונציה. ברור שכן! אבל לא בשבילך, איש זר לחלוטין שמעולם לא יצא מגבולות איטליה. בגזרה הישראלית עוד לא קרה שום דבר מעניין, מסתבר שאף אחד באתר הזה לא עבר את המטר שבעים וחמש. אמרתי סטנדרטים מינימליים!
תשמעי - מוזר ככל שזה נשמע - מזל טוב!
אני חושב שאת עשית פה צעד בהחלט אמיץ ולא פשוט, בעיקר מהיכרותי הקצרה והלא ממצה איתך. אני אישית רואה את האינטרנט בתור עוד אופציה להיכרות. היא לא שונה בשום צורה מהיכורת בפאב, או בבית קפה, או במסיבה. ואני חושב שהיא עדיפה אלפי מונים על שידוך של ההורים, שבטוחים שמצאו לך את נסיך/ת חלומותיך.
בסופו של דבר, אני חושב שהדבר הכי קשה באתר היכרויות, הוא להכיר בעובדה שיש גם אנשים נורמליים שם. לא הרבה, אבל יש. כאלה שבאמת יכולים לגרום לך הרגיש טוב עם עצמך. זה פשוט עוד מקום פוטנציאלי שכזה. אתרי הכירויות לוקחים ממך לא מעט אנרגיות. הם שואבים אותם ממך בגלל כל ה”הכנות” לפני כל דייט. הטלפונים, ההתכתבויות, הסינונים למיניהם - כל אלה דברים לא פשוטים. ולמרות זאת - יש בזה גם מן החוויה, בעולם של היום.
יחד עם זאת - כדאי להיזהר ממוקש אחד קשה במיוחד: במקרה ויצאת לדייט, והוא לא היה נורא במיוחד עבורך, ואולי איפול ראית הבזק קל של פוטנציאל להמשך, אני מציע לך מכל הלב - אל תיכנסי לאתר מיד אחרי זה. זו הנטיה של רוב האנשים - לחפש את הדבר הטוב הבא. גם אני עשיתי את זה בעבר, עד שהבנתי שזה לא יביא לי כלום, כי בחיים אני לא אתן לזה צ’אנס אמיתי. ברגע שעשיתי את ההחלטה הזו, לתת לעצמי את הסיכוי להכיר באמת את הבחורות שאני נפגש איתן, זה הפך להיות מהנה עבורי. ככה גם פגשתי את אישתי לעתיד (פוסט על זה, ככל הנראה כבר היום).
בקיצור - אלמה, שיהיה בהצלחה. מחזיק לך אצבעות.
19 באפריל, 2009 @ 10:56אני לא מבין את העניין הזה של הגובה. באמת שלא.
נו, ואם מישהו נמוך בסנטימטר-שניים-שלושה מ-1.75, אז זהו, גמרנו?
הזכרת לי מישהי שפניתי אליה פעם באתר, והיא היתה גבוהה ממני בסנטימטר אחד, שתהתה מאיפה יש לי החוצפה (??) לפנות אליה.
אז יש לי חדשות בשבילכן: יצאתי כמה פעמים עם בחורות גבוהות ממני, ושום דבר רע לא קרה. העולם לא נפל. וזה אפילו היה מוצלח, כל עוד זה היה.
19 באפריל, 2009 @ 10:57בסוף, אגב, זה לא הסתדר - בלי שום קשר לעניין הגובה.
גיא - אני יותר דואגת שאחרי דייט גרוע אני אתעצבן על האתר בכלל ואמחק את עצמי. זה די מתאים לי.
note - לא מותר לבנאדם שיהיו לו העדפות? אני אמורה לאהוב את כל הגברים בעולם בלי קשר לכלום? מותר לי לא לרצות אנשים טיפשים אבל העדפות של מראה חיצוני זה רע?
19 באפריל, 2009 @ 11:22אוי אלוהים, הזכרת לי את הפעם האחת שבה נרשמתי למשהו כזה (ואגב כך הזכרת לי כמה אני זקן, כי אז זה עוד לא היה באינטרנט), ואיכשהו הבחורה הראשונה (והיחידה) שיצאתי איתה התגלתה כחברה טובה של שני אנשים שכל כך ניסיתי לנתק איתם קשר באותו שלב, שהם בכלל חשבו שאני עדיין נמצא במערכת יחסים עם החברה הקודמת שלי. אני מניח שלא צריך לפרט איך זה הסתיים או להסביר למה לא ניסיתי שוב את השיטה הזאת.
[אבל אני חייב להודות שבשנים האחרונות שמעתי על הרבה מאוד סיפורי הצלחה כאלה, גם בטווח הקצר וגם בארוך יותר. נדמה לי שבכל זאת האינטרנט מועיל מההיבט הזה (טוב, הוא חייב להועיל במשהו, לא?), כי אפשרויות הסינון הראשוניות בכל זאת יותר יעילות.]
19 באפריל, 2009 @ 12:21
19 באפריל, 2009 @ 12:30את רוצה להגיד לי שאשכרה העלת תמונה שלך לאינטרנט?
לא מאמין לך.
תוכיחי.
תום - גם אני שמעתי סיפורי הצלחה, אני פשוט לא כזו בחורה מאמינה. ותודה שאיששת לי את כל החרדות מהעניין, באמת.
סתם אחד - תקרא טוב יותר, אין תמונה.
19 באפריל, 2009 @ 12:55
19 באפריל, 2009 @ 2:19כל התל אביביות והמגורים בצנטרום ובסוף כולן וכולם מתכנסים לכך שהם מעדיפים לשבת בבית, בפינה, בחושך ולקרוץ עד שכואבת העין, ללחוץ על כן/לא/למהלא, לשלוח פוקים או השד יודע מה?
כן, כן, אני יודע. לשבת/לשכב מול מסך המחשב ולבהות בפרופילים זה הרבה יותר נוח אבל יותר מנוון ותעשיייתי. כמו בדירות ובראיונות עבודה - בסוף חייבים את התלת מימד (או יותר).
תצאי החוצה, זה כל הקטע של ההמוניות בתל אביב, לא? אבל לא בצהריים - מתחיל להיות חם מדי.
19 באפריל, 2009 @ 2:54מניסיון מהצד השני: לא יקחו אותך ברצינות עד שתהיה תמונה. לפני שפגשתי את החברה הנוכחית שלי דרך אתר כזה החיפושים שלי תמיד הוגדרו ככה שאפילו לא ראיתי פרופילים נטולי תמונה. כי מבחינתי זו ההוכחה המינימלית שבעלת הפרופיל לוקחת את האתר ברצינות.
אני מכירה המון אנשים שהכירו באתר היכרויות. אחרי כמה דייטים, זה משנה איפה הכרת את הבן אדם? לא ממש. אם יש חיבור, מקור ההיכרות לא חשוב בכלל. זה כמו לפגוש במקרה מישהו ברחוב ולגלות אחרי כמה זמן שהוא אהבת חייך.
בהצלחה, מותק!
19 באפריל, 2009 @ 2:56ז’אן ז’אק - זה בכלל לא יותר נוח לדעתי, אבל מה לעשות שאני בחוץ כל הזמן ומשום מה בחורים לא נופלים לרגלי בכל צעד.
עופר - אבל אין לי תמונות! בחיי, אני נורא לא פוטוגנית. עדיף תמונה שבה רואים מישהי עקומה ומכוערת ממרחק על כלום?
זרש - אני מניחה שפשוט צריך להתרגל. ותודה! אני בטוחה שזה יוליד המון פוסטים מדוכאים אפילו יותר מהרגיל. אני אפסיק עם האופטימיות המוגזמת שלי עכשיו.
19 באפריל, 2009 @ 3:11
19 באפריל, 2009 @ 3:41גם הנוכחית משוכנעת משום מה שהיא מכוערת- אני מנסה לשכנע אותה שהיא טועה מאוד. וכן, עדיפה כזו תמונה: כי היא מראה לי שלפחות יש מישהו מאחורי הפרופיל ויש סיכוי הרבה יותר קטן שהוא בדיחת אינטרנט של איזה טרול.
19 באפריל, 2009 @ 3:55גם אם את לא שמחה מזה, אני חושב שבתכלס זה הדבר הנכון לעשות. ותמונה בימינו זה must אם רוצים לתת לקטע הזה צ’אנס אמיתי.
תקראי את זה:
http://tefillindate.blogspot.com/2009/03/true-story-of-what-happens-to-frum.html?zx=5756941ea387a3a5
19 באפריל, 2009 @ 3:57עופר - אני אשקול את העניין. איכס, להצטלם… אני אמורה עכשיו ללכת לעשות צילומי דוגמנות עם ביקיני ושיער מתנפנף?
מרק - אני מנסה, נו. נראה לי שכל מה שיצא מזה זה עוד פוסטים דביליים ועצבניים, אבל אני מנסה. גם אתה מיזנתרופ, לא? איך זה עבד לך?
הרב - לא רע, למרות שלא הבנתי שם כמה מושגים אבל עדיין משעשע. זה כל מה שחסר לי עכשיו, שידוך ירא שמיים שלא לובש מכנסיים.
19 באפריל, 2009 @ 4:40
19 באפריל, 2009 @ 4:54מה שזרש אמרה. זאת בסך הכל פלטפורמה להכרות ראשונית, כמו פאב, מפגש חברים, עבודה או אוניברסיטה.
ועוד משהו: בהרבה דייטים, את תדעי בשניות הראשונות שאת לא מעונינת, וסתם תעבירי את הזמן בלנסות לגמור את הדייט מהר. זה קורה בעיקר כשיוצאים להרבה דייטים - מנסים לפסול מהר ולעבור הלאה.
לכן אני ממליץ לעשות סינון יחסית ארוך בטלפון. ואז, כשתגיעי לדייט, יהיה יותר סיכוי שהוא יצליח, ויותר סיכוי שאת תרצי שהוא יצליח.
שיהיה הרבה בהצלחה!
19 באפריל, 2009 @ 5:13מורידה שערות מהרגליים!!!!!!
לאיפה שולחים מועמדות?
כל הכבוד לך זאת בטח לא היתה החלטה קלה.
19 באפריל, 2009 @ 5:16גם אני עשיתי את אותו הדבר לפני יומיים.אחרי כמה שעות של מילוי שאלונים וכרטיס די מוצלח הסתובבתי קצת באתר, החלפתי מסנג’ר עם כמה אנשים ואז הגעתי למסקנה שזה סיוט ואני ממש ממש לא רוצה להכנס לעולם הזה שוב. רק המחשבה על עוד אין ספור שיחות סרק שנשמעות די דומות עושה לי כאב ראש. מצד שני יש משהו מפתה בלבדוק את המניות שלך באתרים האלה.
באיזה גובה את שאת מרשה לעצמך לסנן גברים מתחת ל-175? אם אני הייתי מסננת כאלה לא היו נשארים כמעט גברים באופק. מצד שני, אם אתה יכולה להרשות לעצמך להיות כל כך בררנית- כל הכבוד.
ואל תקשיבי לכל המנדנדים לתמונה- אם הכרטיס מושקע ומשעשע, תסמכי על זה שירצו לדבר איתך. מקסימום תצייני שאת יכולה לשלוח תמונה למי שיבקש במיוחד.
19 באפריל, 2009 @ 5:19אני ממש חושב שעופר טועה פה, לגבי התמונה.
דווקא הקטע של התמונה מבחינתי זה סינון דפוק לגמרי.
ב-80% מהמקרים, הבחורות שפגשתי לא היו דומות לתמונה שהן שמו באתר בכל מקרה, וכבר שמעתי דברים דומים על גברים שעשו בדבר דומה. אז יאללה! תמונה זה באמת שטויות.
עצם העובדה שלא תמיד תצטרכי לתת תמונה ישר על ההתחלה זה דבר נורמלי לחלוטין. את רוב הבחורות שהכרתי לא “ראיתי” עד הפגישה. ואת יודעת מה? זה יותר טוב. זה פוסל כמה דיעות קדומות. אם לבחור יהיה את האינטילגנציה שאת מחפשת, את ההומור, את הרגישות או מה שזה לא יהיה - עדיף לשפוט את המראה החיצוני בסוף. תמונה לא מוכיחה כלום ולא אומרת דבר על הבנאדם. זה גם אחד הדברים הכי טיפשיים שיש באתרי ההיכרויות, לדעתי.
בקיצור - אלמה, תשכחי את כל מה שאמרו לך. גם אם לא תצליחי “למכור את עצמך” ללא תמונה בהתחלה, זה עדיף בשביל ההמשך. אז יגיעו הגברים האיכותיים יותר. אלה שלא יחפשו אותך רק בגלל התמונה עם הביקיני שלך, אלא גם יעצרו רגע בשביל להקשיב.
ואני מסכים לגבי עם זרש ויוחאי. כפי שכבר כתבתי - אתרי ההיכרויות הן בסה”כ עוד אפשרות להכיר אנשים חדשים..
יוחאי - להיות קשה ובררנית בטלפון, כן, אני יכולה לעשות את זה. אתה עוד תשמע אם יקרה משהו מעניין (וגם אם לא).
לירון - באמת שלא היה קל, במיוחד כי אני די נגד זה. וגם כי להיות מקורית ומשעשעת בכמה מילים זה לא ממש סביר. אבל כן, שערות! אין דבר שאני לא מוכנה לעשות למען אנשים זרים לחלוטין.
רוזה - איך כותבים כרטיס מוצלח? הצילו, אני לא מרגישה מוצלחת. ואיך המניות שלך היו באמת?
אני לא יכולה להרשות לעצמי שום דבר, אני פשוט לא רוצה לצאת עם כל האנשים בעולם. אני בטוחה שגם לך יש העדפות, אם כי אולי הן נוגעות לאופי, או שאת פשוט לא מצהירה עליהן מראש ורק פוסלת כשאת רואה מישהו שלא עומד בהן.
גיא - מישהי אמרה לי שאופי לא עובר בתמונות, ואופי זה דבר שיכול להיות מאוד מושך. אז אם אני לא מתייחסת לתמונות שלהם, כנראה שגם הם יצטרכו לחיות בלי תמונה שלי.
19 באפריל, 2009 @ 5:57אפרופו הפסקה השנייה: על תסמונת גראוצ’ו מרקס שמעת?
זאת ממש מכה. וכל עוד היא מכה בך, כל אתרי ההיכרויות והדייטים הלוהטים שבעולם לא ישנו כלום.
no matter how fast and how far you run, you’re still in the place where *you* are.
במילים אחרות: קודם כל תתחילי מלאהוב את עצמך.
בהצלחה, בקיצור.
19 באפריל, 2009 @ 6:06
19 באפריל, 2009 @ 6:23מרמיט - אני תמיד מצטטת את גראוצ’ו מרקס בנושא הזה (ובהרבה נושאים, זה משפט מצוין).
אני לא חושבת שאני אצליח לפתח ביטחון עצמי בקרוב, אז אני אמורה להיות לבד עד אז?
ואני מכירה המון אנשים עם ביטחון עצמי נמוך שמצאו להם מישהו שיספר להם כל היום כמה הם יפים וחכמים ומושלמים באופן כללי.
19 באפריל, 2009 @ 6:34אני סומכת עליך שתכתבי כרטיס מוצלח. תשתמשי בשנינות הטבעית שלך. אם את רוצה אני יכולה להסתכל בכרטיס שלך ולומר לך אם הוא מוצלח או לא
19 באפריל, 2009 @ 6:39נראה לי שהדבר שהכי לא צריך להטריד אותך זה איך למכור את עצמך בכמה משפטים.
אם לשפוט לפי הבלוג שלך ,אז את כותבת נהדר,בצורה שנונה ויודעת להתנסח.
את צריכה פשוט לישם את זה באתר.
נראה לי שאת תוכלי להפוך את זה לעסק מכניס-לכתוב כרטיסים לאנשים.
אני מקוה ,בתור זה שהציע,שאת שלי תכתבי בחינם
אלמה, את כמובן צודקת שלכל אחד יש העדפות, גם לי יש וזה ברור.
אני, למשל, לא מוכן בשום אופן לצאת עם מעשנות, וזה דבר שאני לא מוותר עליו.
אבל אני חייב להודות שפעם היו לי יותר העדפות, וחלק מהן הגמשתי עם הזמן, כי הבנתי שחשוב לי להגדיר לעצמי על מה אני כן מוכן לוותר באמת - ועל מה לא.
את צודקת שגובה הוא מגבלה לגיטימית, ובעצם אין כמעט מגבלה שהיא לא לגיטימית, כי זה עניין מאוד אישי.
אבל הייתי מציע לך לחשוב על אלו דברים באמת תהיי מוכנה להתפשר בסופו של דבר, כשתחשבי על בן הזוג שלך, ועל אלו דברים בשום אופן לא. לפעמים הפתעות באות דווקא מאנשים שלא ציפית להם בכלל.
ובכל אופן, לא אמרתי לך קודם - כל הכבוד על היוזמה ובהצלחה!
19 באפריל, 2009 @ 6:47אלמה, כל כך לקחתי ללב את הקטע של המיזנטרופיה שהלכתי לעזריאלי לקנות בגדים ובדרך אכלתי שוקולד
אני מסנן חזק ואין לי באמת יותר מדי כח (וגם לא מראה אטרקטיבי במיוחד שמביא הרבה פניות) למשחק הזה, אז לדייטים אני מגיע פעם בהרבה. הצד השני של זה, הוא שעוד לא היה לי דייט שהצטערתי שיצאתי בשבילו מהבית. אחד מהם, אם זה היה תלוי רק בי, לא היה נגמר עד היום….
בכל מקרה עם יכולות הפיקאפ שלי והעובדה שאני עובד לבד, אתרי הכרויות הם די המשחק היחידי בעיר מבחינתי….
19 באפריל, 2009 @ 6:54
19 באפריל, 2009 @ 10:00אני חושבת שלהוריד שערות מהרגליים זה לא בהכרח כזה רעיון טוב לפי תפיסת ה- לא להיכנס למיטה בדייט הראשון.. נראה לי שדווקא פעם כשהיינו קצת יותר צעירים ותמימים זה עבד טוב יותר ואילו היום אין מה לעשות (ויתקנו אותי הבנים פה), ככל שמושכים אותם יותר ומספקים להם את יצר הכיבוש הרי זה משובח (לא לנצח כמובן). אלא אם כן הורדת שערות מהרגליים בכלל עונה על צרכים אחרים כגון להרגיש יותר בטוחה וסקסית.
חוצמזה- בהצלחה!
רוזה - כל כך מוזר לי להודות בכלל שאני עושה כזה דבר, אז עוד להראות לאנשים את הכרטיס שלי?! תראי לי את שלך ואני אראה לך את שלי
לירון - זה כמו ברכות לאירועים, פשוט אין לי את היכולת לכתוב בצורה כזאת, זה מעורר בי את רפלקס ההקאה.
note - אני מתפשרת על הרבה, בחיי. אני מכירה אנשים שמחשיבים קריירה והכנסה ולימודים כקריטריונים, ולי כאלה דברים בכלל לא משנים. רק גובה, מה כבר ביקשתי? ועוד דבר אחד או שניים, לא יותר.
מרק - אני רואה שיש לי השפעה חיובית על אנשים. וגם אני באותה צרה - לא יוצאת לפיקאפס, עובדת מהבית, בעיה.
אנה - להוריד שערות זה טוב כשמישהו נראה טוב אבל את לא רוצה אותו בתור בנזוג (בקיצור טמבל), אז מה עוד יש לך לעשות איתו? חוץ מזה אני לא מאמינה בלא לשכב על ההתחלה. אם זה מה שאתם רוצים, למה לשחק משחקים טיפשיים? את חושבת שזה באמת עובד על בנים שטויות כאלה?
19 באפריל, 2009 @ 10:31
19 באפריל, 2009 @ 10:45גם אני לא מאמינה בזה אבל לצערי הבנתי שככל שהדבר נשמע מאד לא מתקדם זה לפעמים ממש כך. אולי הם לא יודו בזה, אולי הם לא לחלוטין מודעים לזה בעצמם אבל זה כנראה שריד אבולוציוני.
אבל למה למען השם לעשות את זה עם טמבל?
יצא לי לנסות את עניין אתר ההכרויות הזה (לאור ההמלצות החמות שהוא קיבל כאן בעבר, אני מניח שגם אותו אתר).
אבל לא יצא לי ממנו כלום.
20 באפריל, 2009 @ 1:05זה לא שאני פעיל שם במיוחד…
אבל כמעט מכל הבחורות שפניתי אליהן שם זכיתי להעלמות מוחלטת.
ושלא לדבר על כך שאף לא אחת לא פנתה אלי.
אז אולי משהו דפוק בפרופיל שלי, לא יודע.
אבל לי לפחות בנתיים נמאס מהעניין הזה של אתרי הכרויות.
מותר לתת טיפ קטן? מניסיוני הרב בעולם הדייטינג (איזה כיף שיצאתי מזה!!), אני חייב לציין כמה דברים חשובים (התיאורים במין זכר למרות הפניה ל-2 המינים):
1. הממ.. הדבר שהכי קשה לעשות, והוא גם החשוב ביותר - תשכחו מכל מה שעברתם עד כה. כל מה שהיה עד עכשיו לא רלוונטי, ולא משנה כמה דייטים ניסיתם. האיש שיושב מולכם, נמצא שם בפעם הראשונה מבחינתכם. הוא אדם חדש, עם רגשות, רצונות ובעיות משלו. עדיף פשוט להשאיר את כל הדיעות הקדומות בבית. אם אתם לא מסוגלים לעשות את זה באותו יום - עדיף תמיד לדחות את הפגישה. כאמור - נשמע פשוט והגיוני, אבל אין דבר יותר רחוק מהמציאות. בגלל אשליית המגוון שיש באינטרנט, אנשים מסויימים נוטים לזלזל בפרט הזה.
2. כשאתם מתחילים עם בנאדם מהמין השני, אל תתחילו עם 10 אנשים עם אותו משפט מתחכם. תשקיעו קצת מחשבה בכרטיס שלכם ובפניה שלכם. תשקיעו זמן בקריאה של הכרטיס השני. ולא - “אין הנחתום מעיד על גיסתו” אינו משפט מקורי או משפט מפתח באף פניה או תיאור אישי. זה גם כבר מזמן לא מצחיק. בא לכם לכתוב משהו? תכתבו אותו. האינטרנט האו כלי שיווקי. תשתמשו בו בחוכמה.
3. תהנו. דייט אמור להיות משהו כיפי. גם אם לא יוצא מזה כלום - הכי גרוע? - ישבתם שעתיים על קפה עם מישהו. אין פה שום חתונה קאתולית. יכול להיות שתמצאו אפילו בן שיחה מעניין. שמעתי על מעט זוגות או אפילו חברויות שהתחילו ככה.
4. תשתדלו לא לצאת ליותר מדייט או שניים גג בשבוע - יותר מזה יהיה פשוט זילות של האדם שיושב מולכם, וגם אתם יוצרים מצב בלתי אפשרי עבורכם. אין מצב לנסות “מערכת יחסים”, כאשר הדייט של מחר נמצא כבר בראש שלכם. פה אני גם חוזר קצת על מה שכתבתי בתגובה הראשונה לפוסט הזה: במקרה ויצאת לדייט, והוא לא היה נורא במיוחד עבורך, ואולי אפילו ראית הבזק קל של פוטנציאל להמשך, אני מציע לך מכל הלב - אל תיכנס לאתר מיד אחרי זה. זו הנטיה של רוב האנשים - לחפש את הדבר הטוב הבא. גם אני עשיתי את זה בעבר, עד שהבנתי שזה לא יביא לי כלום, כי בחיים אני לא אתן לזה צ’אנס אמיתי. ברגע שעשיתי את ההחלטה הזו להפסיק, לתת לעצמי את הסיכוי להכיר באמת את הבחורות שאני נפגש איתן, זה הפך להיות מהנה עבורי. ככה גם פגשתי את אישתי לעתיד.
אלה הדברים הכי בסיסיים, לדעתי.
20 באפריל, 2009 @ 9:40בפרק הבא: “10 הדיברות לנרשם הטרי”.
אנה - בואי נראה מה יגידו בעניין הגברים, אם הם עוד קוראים פה.
ולמה? כי לפעמים רוצים, והוא נראה טוב, ואין משהו אחר.
מלקיאדס - אני מקווה שלא אתייאש מהר, אבל אני לא עומדת יפה בדחיות אז נראה. אם יחזור לך החשק אז יחזור, אין מה לדאוג.
גיא - פששש, זה היה מקיף. וברכות!
20 באפריל, 2009 @ 12:26
20 באפריל, 2009 @ 12:36אה, כן, עניין הגובה מוכר עד יותר.
חכי, אחר כך תגלי שגם 1.70 זה בעצם 1.65 פנים מול פנים. ואם תגיעי לשלב שהוא יוריד את הנעליים אז בכלל…
בבקשה בבקשה תכתבי את המשפט הזה של הלא מאמינה בלא לשכב בכרטיס שלך. רק המחשבה על הפוסט/פוסטים שיכתבו כאן כתוצאה מזה עושה לי טוב, ואת גם ככה לא מאמינה בגזע הבנים יותר מידי כרגע, נכון?
וקצת ברצינות - נסי לשכנע את עצמך לפני דייט שטוב לך עם עצמך ושאת מקרינה מגניבות עד אין קץ. כולם, לפחות כאן, אומרים לך את זה כל הזמן וכידוע “אם כולם אומרים, כנראה שזה נכון” (סליחה על הגששית, הבנתי שציטוטים של הגשש זה turn off רציני בדייטים, אבל מה אכפת לי אני, אני לא במשחק).
20 באפריל, 2009 @ 1:19תתיחסי לכל בנאדם שתפגשי בתור מישהו שמסקרן לדעת מה הסיפור שלו ממקום של לארג’יות מחויכת ונראה לי שתיהני יותר, גם אם לא ייצא מזה כלום.
מקפיסטה - ואני בתמימותי חשבתי שהגובה שכתוב זה הגובה שלהם. אם אני מטר וחצי אני אכתוב את זה, הרי הם יגלו כשיראו אותי, לא? תמימה, כבר אמרתי.
nakamir - מעולם לא האמנתי בגזע שלכם, הזמן האחרון לא הביא שום שינוי בדעות שלי.
20 באפריל, 2009 @ 2:05אסור לצטט את הגשש? לאן עוד נגיע. מה כן מותר? ספר לי, אתה רואה שאני בורה.
יש! אז תכתבי את המשפט האמור בכרטיס שלך?
גם אני בור מוחלט בדייטים. זה שציטוטי גשש זה out קראתי פעם באחת מכתבות העשה/אל תעשה הרבות וזה נתקע לי בראש כי בדיוק הייתי בקורס עם מישהו שכל משפט שלישי שלו זה גשש, אז הזדהיתי.
20 באפריל, 2009 @ 2:13
20 באפריל, 2009 @ 2:15אני לגמרי איתך בעניין הגובה, בעיקר כי אני גבוהה בעצמי וזה תמיד נושא בעייתי (לצערי מק צודקת לגמרי, הם נוטים תמיד לשקר בעניין הגובה. וטיפ, אם את רואה שהגובה הוא מספר עגול, למשל 1.80 או 1.75, קחי בחשבון שזה שקר).
עוד משהו, עם כמה שהייתי תמיד בדעה שסקס זה לא ביג דיל, הרי עם החברים הרציניים שלי שכבתי בד”כ בדייט שני, יש משהו במה שאנה אומרת לגבי ההמתנה והמשיכה של העניין. אמרו לי את זה גם לא מעט גברים. מה שכן, אם הוא יפה וטמבל, אז כן, בהחלט צריך לנצל את זה
אגב, אני מקווה שהדייטים שלך יהיו מוצלחים יותר משני הדייטים שיצאו לי מהאתר אליו אני רשומה…
20 באפריל, 2009 @ 2:31תכל’ס, לפחות עם טמבל גם לא כואב בלב אח”כ
nakamir - נראה לך? אם אנה צודקת ואתם מחפשים לרדוף אחרי מישהי בלתי מושגת, זה לא ממש יעזור לי בחיפושי אחרי אהבת אמת.
ליזי - דייט שני זה נקרא המתנה? זה מין שדרוג של חוקי הדייטים שלא שמעתי עליו?
אנה - את רואה? לכל גבר יש שימוש.
20 באפריל, 2009 @ 2:35
20 באפריל, 2009 @ 3:01התכוונתי שיש משהו בלהמתיו מעבר לדייט שני או אפילו שלישי לצורך העניין. כלומר, למרות שיצאו לי מערכות יחסים רציניות גם כשלא המתנתי, יש מצב שפספסתי דברים בגלל חוסר הסבלנות שלי.
20 באפריל, 2009 @ 3:01אלמה, לא יודע לגבי גברים אחרים אבל מבחינתי ציטוטים של הגשש במקומות הנכונים הם turn on חזק, ולא להיפך. אולי כי אני מאוד אוהב לצחוק(מעצמי, מהחיים ובאופן כללי)
20 באפריל, 2009 @ 3:15עופר, בחיים לא נתקלתי או שמעתי אף פעם על בחורה שמצטטת את הגשש. אני מודה שזה יכול להיות מגניב. הכלל שציטטתי הופנה לגברים.
20 באפריל, 2009 @ 3:21וחוץ מזה זה הופיע במאמר עצות לדייטים באחד מאתרי העיתונים ההמוניים ברשת, לא צריך ממש להתייחס לזה כאל כלל לחיים, מקסימום כאוסף טיפים אם יוצא לך לצאת לדייט עם הכותבת של המאמר.
ליזי - אני נורא חסרת סבלנות, אבל גם לי יצאו עד עכשיו דברים גם בלי לשחק משחקים.
עופר - אני גדלתי על הגשש, מה לעשות. לצטט אותם רק מוכיח כמה אני זקנה.
nakamir - זה לא כלל כזה טוב גם לגברים, אחרי הכל כולם רוצים מישהו שיבין את ההומור שלהם, לא? אם אני מצטטת מאיפשהו יהיה נחמד אם יבינו אותי ולא יסתכלו עלי מוזר.
20 באפריל, 2009 @ 4:51אבל בכללי, תפסיק לקרוא עצות לדייטים בלאישה וב-ynet.
20 באפריל, 2009 @ 4:52לגבי הקטע של הסקס בדייט ראשון:אולי אני מיושן,אבל אני עדיין מאמין וחושב שחלק גדול מהכיף להכיר בחורה זה לקחת את הזמן ובאמת להכיר אותה ולחזר אחריה.אין לי בעיה,אם הבחורה מוצאת חן בעיני ,לחכות עם הסקס.בדרך כלל זה כיף ושוה את זה.
מה שכן,קרה לי לא פעם ולא פעמיים שהיתה כימיה מטורפת על ההתחלה והיה סקס גם בדייט הראשון וגם בשני.
בשורה תחתונה בא לך אז תלכי על זה ואם לא אז לא.
ותהני
20 באפריל, 2009 @ 7:35לירון - בדיוק. עדיף ללכת עם מה שמתאים לשני הצדדים ולא להתחיל לכפות חוקים דביליים של מה עושים או לא ובאיזה דייט. לדעתי לפחות, אבל יש סיכוי שאני טועה.
20 באפריל, 2009 @ 7:50בינינו-מה הם החיים אם לא רצף מתמשך של טעויות?
אז לפחות להנות תוך כדי.
רק רציתי להעיר לגבי עניין התמונה באתר ההכרויות שתי הערות סותרות מהנסיון האישי שלי:
1. באתר בו אני רשום יש 3000 בנות ביניהן כ-200 עם תמונות(בערך, לא אימתתי את זה זמן רב. נניח שאני צודק במספר האבסולוטי לצורך הטיעון). אני לא יודע כמה זמן יש לך, אבל אין לי לא את הזמן ולא את הסבלנות לשבת ולקרוא 300 פרופילים של בנות שיצאו לי בחיפוש, בייחוד שרוב הכרטיסים די בנאליים וחוזרים על עצמם. כמובן שקיצור הדרך המתבקש (אם כי קצת מגעיל, ראי את סעיף 2) הוא לחפש קודם כל את אלו עם התמונות (משמע — אין מה לעשות, תמונה מקדמת אותך בתור…). וכן, בפרופיל שלי יש תמונה- אני לא פוטוגני בכלל (וגם לא יפיוף גדול) אבל התנצלות על זה בפרופיל רק תגחיך אותי יותר, אז שתקפוצנה לי.
2. מצד שני, אני מסכים חלקית עם גיא. אם “בן זוגך העתידי מהאתר” הוא אדם מספיק רציני, הוא בטח יודע שתמונות לא משקפות כלום, והתמונה היא רק שלב שבדרך, ואפילו לא החשוב שבשלבים (אני חייב לציין שאחד המשפטים שהכי גורמים לי להיות גאה בעצמי ברגעי לבד מבאסים הוא משפט שאמרה לי מישהי שיצאה איתי מהאתר “אחד הדברים שהכי התפעלתי ממך מהרגע הראשון הוא שלא ביקשת לראות תמונה שלי” (היה לה פרופיל ללא תמונה). ולמה לא ביקשתי? כי הפרופיל שלה היה מלא בדברים שנונים שנעמו לאזני, ואכן היינו יחסית מתאימים מבחינת אופי, ונתתי לדייט הראשון לסנן (ואכן היא בכלל לא טרול, אלא יותר לכיוון יפהפיה). והסיבה שבכלל ידעתי על קיומה נטול-התמונה היא שבחנתי את הפרופילים שראו את כרטיסי.
(אין פה הפי אנד נפרדנו אחרי חודש בשל כיוונים די שונים שאליהם מוכוונים חיינו, אבל זה היה בידידות גמורה ובכך שנהננו לאורך כל הדרך, והפרידה היתה יוזמה הדדית לחלוטין)
וכמו שאת רואה, אני מקשקש בשכל - אין תשובה חד משמעית חוץ מזה שצריך להיות סובלניים למרות שהעיסוק באתרים מעצבן ממש. אה, ושהכרטיס צריך לשקף את מי שאת בלי להיות ציני או שנון יתר על המידה, אבל בזה אני סומך עלייך.
20 באפריל, 2009 @ 11:39
21 באפריל, 2009 @ 9:47יהונתן - למה כולם סומכים עלי כל כך? אני לא יודעת למכור את עצמי בכלל.
21 באפריל, 2009 @ 5:13את מוכרחה להעלות לפה את הכרטיס שלך, או לפחות חלקים נבחרים ממנו. נשתעשע כהוגן!
21 באפריל, 2009 @ 5:55רוזה - כמה חבל שאין פה דרך להראות אינטונציות, כדי שתוכלי להבין עד כמה אני מתכוונת לזה כשאני אומרת: אין מצב שבעולם!
ואגב, אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל כל פעם שאני קוראת תגובה שלך יורם גאון טוחן לי אח”כ שעות במוח. זה חייב להיפסק.
לפחות לפי הפוסטים שלך (קראתי כמה בחודש האחרון. מודה
באשמה.) את שנונה, וזו תכונה חשובה. זה לא אומר שאת אוטומטית
יכולה למכור את עצמך טוב, נכון (אני מכיר עוד כמה אנשים
כאלו) אבל זה תנאי כמעט הכרחי (לפחות בעיני) להגעה לכך
שתוכלי למכור את עצמך היטב (עכשיו רק נשאר לחפש איזה מישהו
או מישהי שייתנו לך boost רציני לאגו (אך לא יותר מדי)).
וסליחה שאני נשמע יותר מדי בסגנון אלון-גלי שכזה (פיחס).
21 באפריל, 2009 @ 6:13
21 באפריל, 2009 @ 6:24כעונש על זה שאמרת לי שאני מזכירה לך את יורם הנני כאן גאון, חיפשתי את הבחורות שפתחו כרטיס בימים האחרונים. אם את הבחורה עם התמונה בשלג, תכתבי שוב את הכרטיס!
21 באפריל, 2009 @ 8:16את לא צריכה לשים תמונה.
מקסימום תתארי את עצמך בתור ביצת קינדר:למי שיבחר תצפה הפתעה נעימה(אני מקוה)
יהונתן - בוסט לאגו תמיד מתקבל בברכה. אלון גל לעומת זאת…
רוזה - מי בחר את השם שלך אני או את? אבל לא, הדרך היחידה שיתפסו אותי בשלג זה אם עידן קרח חדש יגיע לתל אביב.
לירון - תיאור משעשע הביצת קינדר, יפה. אני אשקול לעשות בזה שימוש.
21 באפריל, 2009 @ 10:01
21 באפריל, 2009 @ 10:07“אני נראית כמו ביצת קינדר” נשמע כמו גירסת הפקאצות ל”תגידי, אבאש’ך גנן?”
21 באפריל, 2009 @ 11:09בנתיים לא חוזר החשק וגם לא יחזור (בתקווה שלהרבה זמן).
מהסיבה הפשוטה שמישהי כבר תפסה אותי.
וכשיש את המישהי המיוחדת הזו…
מי צריך אתרי הכרויות?
העלמה - נשמע שמנמן לדעתי. עניין הקינדר נשקל מחדש ונדחה רשמית.
מלקיאדס - איזה יופי!
21 באפריל, 2009 @ 11:30
22 באפריל, 2009 @ 8:54אני יודע על רוזה מרציפן של גרוניך ועכשיו כשגיגלתי גם קצת יותר על הספר “האיש הקטן”. איפה יורם גאון נכנס לתמונה? היה סרט?
22 באפריל, 2009 @ 9:48nakamir - יורם גאון מתייחס רק לחלק של הרוזה, בלי המרציפן.
22 באפריל, 2009 @ 12:41אני לא בטוח מה יותר גרוע שיזדמזם שעות בראש.
אני מעדיף את רוזה מרציפן אבל זה שיר creepy להחריד, ככה שלא הייתי רוצה שילווה אותי שעות.